חוקי ירושה בבאר שבע
|
|
עורך דין באר שבע -כתיבת צוואה ,ירושה וניהול עזבון
ירושה על פי דין
אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, היורשים נקבעים לפי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש (עד להורי הוריו וצאצאיהם) או המדינה
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם אין כאלה, או אם ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש הוא יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם - הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, הוא זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי ידועים לציבור של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג
הקרובים יורשים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק - צאצאי המוריש קודמים לכל שאר הקרובים והוריו וצאצאיהם קודמים להורי הוריו וצאצאיהם. בשונה ממערכות משפט אחרות, ובהבדל קל אף מהוראות חוק הירושה בנוסחו המקורי, אין חשיבות כיום לשאלה אם הקרוב נולד במסגרת הנישואין הנוכחיים של המוריש או במסגרת נישואין בכלל, כך שגם ממזר יורש
מקרה מיוחד הוא אימוץ. החוק קובע שמאומץ וצאצאיו יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, אך לא יורש את קרוביו, ולהפך. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים אך אלה אינם יורשים אותם
באין קרובים או בן זוג לנפטר, תירש אותו המדינה. על פי הוראות החוק הירושה תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד
ירושה על-פי צוואה
החוק בישראל קובע דרכים שונות לעשיית צוואה (בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה). בניגוד לחלק ממערכות המשפט האחרות, לפי הדין הישראלי, למצווה יש חופש מוחלט לצוות, והוא יכול לצוות את כל רכושו או כל חלק ממנו לכל אדם שיבחר, בין אם היה אמור להיות יורשו על פי דין ובין אם לאו
[עריכה]כשירות לרשת
בישראל, כל אדם שהיה בחיים או תאגיד שהיה קיים בעת מותו של המוריש כשר להיות יורשו. כמו כן הרחיב הדין את הכשרות גם למי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש ולתאגיד שהוקם תוך שנה מיום המוות
הפסולים לרשת על פי הוראות החוק הם רק אלה שהורשעו בגרימת מותו במתכוון של המוריש, או בניסיון לגרום לו, וכן אלה שתבעו על פי צוואה מזויפת של המוריש או זייפו, השמידו או העלימו את צוואתו האחרונה. מי שהורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש, יכול לשוב להיות כשר לרשתו אם המוריש מחל לו בכתב או בדרך של עשיית צוואה לטובתו
[עריכה]צו ירושה וצו קיום צוואה
צו ירושה הוא צו משפטי הנהוג בישראל שקובע את זכותם וחלקים של היורשים השונים, כאשר הנפטר לא ערך צוואה. הצו אינו מפרט את פרטי הרכוש אלא רק דן בזכויות. כאשר הנפטר ערך צוואה, מוצא צו קיום צוואה, אשר נותן אסמכתא חוקית להוצאה לפועל של צוואתו של הנפטר
הצווים הנ"ל מהווים אסמכתא משפטית לצורך העברת זכויות במקרקעין על שם היורשים, וכן קבלת כספים או זכויות אחרות שהיו מופקדים על שם המוריש אצל צד שלישי, כגון בנק, קרן גמלאות וחברת ביטוח
חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים
ירושה היא על פי חוק הירושה העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה היא "ירושה על פי צוואה", היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה היא "ירושה על פי דין", והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק
כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל - לפי מקום הימצא נכס מנכסי העזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים
קופות גמל וביטוחי מנהלים: אלה אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומים. לכל מקרה אחר, יש לציין במפורש בגוף הצוואה
:מי יכול לרשת
שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה. גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה
אם אין לנפטר יורשים, בדרגות הקרבה הנזכרות בחוק - עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים
סדר היורשים
בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון
ידועים בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח. החלוקה בין בן הזוג לאחיו ואחיותיו של המנוח היא 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי המנוח נפטר לפניו, חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי המנוח נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו על פי צו ירושה או קיום צוואה
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם
ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה
מהו צו ירושה
צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הרבניים
לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים (יש להגיש מקור אחד ושלושה העתקים)
שני שוברי תשלום ששולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט – על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות. בן זוג, הורה, או ילד של מי שנפטר עקב פעולות מלחמה או איבה, או נפטר בשירות צבאי, פטורים מתשלום האגרה
טופס בקשה לצו ירושה חתום בידי המבקש, שיש לו עניין בעיזבון כיורש, כמנהל עיזבון, כנושה של אחד מהיורשים, הוא מצהיר והצהרתו מאומתת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית
תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור
הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה, באישור ובחתימה של כל היורשים, או בצירוף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום
לבקשה שמגיש עורך דין בשם המבקשים יש לצרף גם ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור
מידע נוסף על הבקשה לצו ירושה תוכלו למצוא בדף המידע באתר הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.
אדם שנפטר ולא הותיר צוואה חוקית, היורשים נקבעים לפי הוראות חוק הירושה. היורשים על פי הדין עשויים להיות בני הזוג, קרובי משפחתו של המוריש (עד להורי הוריו וצאצאיהם) או המדינה
חלקו של בן הזוג בירושה תלוי בקיומם של קרובי משפחה. אם אין כאלה, או אם ישנם רק צאצאים של הורי ההורים של המוריש הוא יורש הכל. אם ישנם הורי הורים או אחים וצאצאיהם - הוא יורש שני שלישים של הרכוש (ובתנאים מסוימים את כל דירת המגורים של הזוג). אם ישנם צאצאים של המוריש או הוריו, הוא זכאי למחצית הירושה. בן זוג לפי החוק הוא בן זוג נשוי, אך החוק גם קובע כי ידועים לציבור של מורישים שלא היו נשואים ושאינם נשואים בעצמם יהיו זכאים לירושה כאילו היו בני זוג
הקרובים יורשים לפי סדר קדימות הקבוע בחוק - צאצאי המוריש קודמים לכל שאר הקרובים והוריו וצאצאיהם קודמים להורי הוריו וצאצאיהם. בשונה ממערכות משפט אחרות, ובהבדל קל אף מהוראות חוק הירושה בנוסחו המקורי, אין חשיבות כיום לשאלה אם הקרוב נולד במסגרת הנישואין הנוכחיים של המוריש או במסגרת נישואין בכלל, כך שגם ממזר יורש
מקרה מיוחד הוא אימוץ. החוק קובע שמאומץ וצאצאיו יורש את מאמצו כאילו היה ילדו, אך לא יורש את קרוביו, ולהפך. המאומץ וצאצאיו יורשים את קרוביו הביולוגיים אך אלה אינם יורשים אותם
באין קרובים או בן זוג לנפטר, תירש אותו המדינה. על פי הוראות החוק הירושה תשמש למטרות חינוך, מדע, בריאות וסעד
ירושה על-פי צוואה
החוק בישראל קובע דרכים שונות לעשיית צוואה (בכתב יד, בעדים, בפני רשות ובעל פה). בניגוד לחלק ממערכות המשפט האחרות, לפי הדין הישראלי, למצווה יש חופש מוחלט לצוות, והוא יכול לצוות את כל רכושו או כל חלק ממנו לכל אדם שיבחר, בין אם היה אמור להיות יורשו על פי דין ובין אם לאו
[עריכה]כשירות לרשת
בישראל, כל אדם שהיה בחיים או תאגיד שהיה קיים בעת מותו של המוריש כשר להיות יורשו. כמו כן הרחיב הדין את הכשרות גם למי שנולד תוך 300 ימים לאחר מות המוריש ולתאגיד שהוקם תוך שנה מיום המוות
הפסולים לרשת על פי הוראות החוק הם רק אלה שהורשעו בגרימת מותו במתכוון של המוריש, או בניסיון לגרום לו, וכן אלה שתבעו על פי צוואה מזויפת של המוריש או זייפו, השמידו או העלימו את צוואתו האחרונה. מי שהורשע בניסיון לגרום למותו של המוריש, יכול לשוב להיות כשר לרשתו אם המוריש מחל לו בכתב או בדרך של עשיית צוואה לטובתו
[עריכה]צו ירושה וצו קיום צוואה
צו ירושה הוא צו משפטי הנהוג בישראל שקובע את זכותם וחלקים של היורשים השונים, כאשר הנפטר לא ערך צוואה. הצו אינו מפרט את פרטי הרכוש אלא רק דן בזכויות. כאשר הנפטר ערך צוואה, מוצא צו קיום צוואה, אשר נותן אסמכתא חוקית להוצאה לפועל של צוואתו של הנפטר
הצווים הנ"ל מהווים אסמכתא משפטית לצורך העברת זכויות במקרקעין על שם היורשים, וכן קבלת כספים או זכויות אחרות שהיו מופקדים על שם המוריש אצל צד שלישי, כגון בנק, קרן גמלאות וחברת ביטוח
חוק הירושה מגדיר את סדר היורשים על פי דין, במקרים של היעדר צוואה. היורשים יכולים להיות קרוביו של הנפטר, אך אם אין לנפטר יורשים, עזבונו מועבר לידי האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים
ירושה היא על פי חוק הירושה העברת רכושו של הנפטר ליורש על פי דין. אם המנוח הותיר אחריו צוואה, הירושה היא "ירושה על פי צוואה", היורשים הם האנשים, הגופים והישויות המשפטיות המופיעים בצוואה, וחלוקת העיזבון מתבצעת על פי החלוקה בצוואה. במקרה שאין צוואה, הירושה היא "ירושה על פי דין", והיורשים הם קרוביו של הנפטר, על פי מפתח קבוע בחוק, או המדינה, באמצעות האפוטרופוס הכללי, אם לנפטר לא היו קרובים הזכאים לרשת אותו על פי החוק
כדי לחלק את עזבונו של הנפטר בירושה על פי דין, יש להגיש בקשה לצו ירושה לרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים, לפי הסמכות המקומית: מקום מושבו של המוריש, ואם לא היה בישראל - לפי מקום הימצא נכס מנכסי העזבון או לאחד מבתי הדין הרבניים
קופות גמל וביטוחי מנהלים: אלה אינם נחשבים לחלק מעיזבונו של הנפטר, ויורש אותם אוטומטית המוטב המופיע ברישומים. לכל מקרה אחר, יש לציין במפורש בגוף הצוואה
:מי יכול לרשת
שיטת הירושה בישראל מתבססת על קשרי הדם בין אבות לבנים, ולפיה יורשיו של הנפטר הם קרובי המשפחה הקרובים אליו ביותר – בני זוג (הקרוב היחידי שאינו קרוב בקשר דם), הורים, צאצאים, או קרובי משפחה אחרים, על פי סדר הירושה. גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של נפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה
אם אין לנפטר יורשים, בדרגות הקרבה הנזכרות בחוק - עיזבונו עובר לידי המדינה, שאותה מייצג האפוטרופוס הכללי במשרד המשפטים
סדר היורשים
בהיעדר צוואה, זכות הראשונים בירושה מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג של הנפטר ובין ילדיו של הנפטר. בן הזוג מקבל מחצית מן הירושה, והילדים מתחלקים שווה בשווה במחצית הנותרת. בנוסף למחצית מכלל הרכוש זכאי בן הזוג לרשת גם את המטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם הייתה לו כזו. אלמנה זכאית לקבל מן העיזבון גם את דמי כתובתה ותוספת כתובה, ובנסיבות מסוימות היא יכולה גם לדרוש מזונות מן העיזבון
ידועים בציבור: על פי סעיף 55 לחוק הירושה, בהיעדר צוואה, זכות הירושה של ידוע או ידועה בציבור של הנפטר שווה לזו של בני זוג נשואים אך רק אם הידועים בציבור אינם נשואים לאחרים, וכאשר מוכיח בן הזוג שנותר בחיים כי הוא והמנוח חיו כידועים בציבור וקיימו משק בית משותף
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו בן זוג אך לא הותיר ילדים מתחלקת שווה בשווה בין בן הזוג ובין הורי המנוח. החלוקה בין בן הזוג לאחיו ואחיותיו של המנוח היא 2/3 לבן זוג ו-1/3 מתחלק בין האחים
בן הזוג יורש את כל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו ילדים, אחים או הורים
הורי המנוח, אחיו ואחיותיו מתחלקים בכל העיזבון רק אם הנפטר לא הותיר אחריו בן או בת זוג ולא היו לו ילדים
ירושתו של נפטר שהותיר אחריו ילדים אך לא הותיר אחריו בן או בת זוג מתחלקת שווה בשווה בין ילדיו. אם גם ילדיו של הנפטר אינם בחיים, הירושה מתחלקת בין נכדיו של הנפטר. אם מי מילדי המנוח נפטר לפניו, חלקו עובר לנכדיו בחלקים שווים ביניהם. אם מי מיורשי המנוח נפטר אחריו – חלקו עובר ליורשיו על פי צו ירושה או קיום צוואה
ירושתו של נפטר שלא היו לו ילדים ולא הותיר אחריו בן או בת זוג, הורים או אחים, מתחלקת שווה בשווה בין הורי הוריו של הנפטר וצאצאיהם
ירושתו של נפטר ערירי עוברת לניהול האפוטרופוס הכללי, ונשמרת מספר שנים כדי לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את הירושה, לאחר חלוף זמן הקבוע בחוק, עובר העזבון למדינה
מהו צו ירושה
צו ירושה הוא צו משפטי מטעם הרשם לענייני ירושה, המסדיר את חלוקת העיזבון של נפטר שלא ערך צוואה. צו ירושה אינו מפרט את אופן חלוקת הרכוש לפרטיו, אלא מכריע בסוגיית זכויות הירושה ויורשיו של הנפטר. כדי לקבל צו ירושה יש להגיש בקשה לצו ירושה לאחת מלשכות הרשם לענייני ירושה, או לאחד מבתי הדין הרבניים
לבקשה יש לצרף את המסמכים הבאים (יש להגיש מקור אחד ושלושה העתקים)
שני שוברי תשלום ששולמו בבנק הדואר או באמצעות האינטרנט – על פי תעריפי האגרות הקבועים בתקנות. בן זוג, הורה, או ילד של מי שנפטר עקב פעולות מלחמה או איבה, או נפטר בשירות צבאי, פטורים מתשלום האגרה
טופס בקשה לצו ירושה חתום בידי המבקש, שיש לו עניין בעיזבון כיורש, כמנהל עיזבון, כנושה של אחד מהיורשים, הוא מצהיר והצהרתו מאומתת על ידי עורך דין, נוטריון, שופט, דיין בבית דין דתי או ראש הרשות מקומית
תעודת פטירה מקורית או העתק נאמן למקור
הודעות לכל היורשים על הגשת הבקשה, באישור ובחתימה של כל היורשים, או בצירוף אישור על משלוח ההודעה בדואר רשום
לבקשה שמגיש עורך דין בשם המבקשים יש לצרף גם ייפוי כוח מקורי או העתק נאמן למקור
מידע נוסף על הבקשה לצו ירושה תוכלו למצוא בדף המידע באתר הרשם לענייני ירושה במשרד המשפטים.